י בראון ובניו בע"מ נ' פייביש ואח'

החלטה

רקע

1.בפני התנגדות לביצוע שיקים בסך כולל של למעלה מ-800,000 ₪, שהוגשו לביצוע על ידי המשיבה, י. בראון ובניו בע"מ, נגד המבקשים, פרדי פייביש וענת פייביש. המבקשים הגישו התנגדות לביצוע השיקים. ביני לביני, ניתן נגד מר פייביש (להלן – "המבקש") צו כינוס, וההליכים נגדו עוכבו. לפיכך המשיך רק בירור ההתנגדות ככל שהוגשה ע"י הגב' פייביש (להלן – "המבקשת").

2.השיקים שהוגשו לביצוע כוללים 10 שיקים: 2 שיקים ע"ס 325,000 ₪ כל אחד, 5 שיקים ע"ס 40,000 ₪, שיק ע"ס 13,453 ₪, ו-2 שיקים ע"ס 10,000 ₪.

הטענות

3.על פי ההתנגדות, מתברר כי בתחילה נפתח תיק ההוצאה לפועל נגד המבקש בלבד, ואילו המבקשת צורפה כחייבת נוספת לאחר זמן, מכוח כתב ערבות עליו חתמה, בנפרד מהשיקים. לבד מטענותיה אודות עצם כשרות הצירוף, או קיום עילת התביעה כלפיה מכוח אותו כתב ערבות, טוענת המבקשת כדלקמן: העסקאות ששימשו יסוד לשיקים היו בין המבקש לבין המשיבה, ומדובר ברכישות של תערובת הזנה לעופות שגידל. המבקשת לא היתה מעורבת בכל אלה, אם כי מעת לעת חתמה על מסמכים שונים לבקשת המבקש, ואף אישרה לו לחתום על מסמכים בשמה. כל העת, המשיבה אפשרה למבקש להגדיל את חשיפתו ואת מסגרת האשראי כלפיה מעבר לכל היגיון סביר. ביום 1.6.2009 הושג הסדר לפריסת החוב, שכבר חצה את קו ה-1,500,000 ₪, ונמסרו 40 שיקים ע"ס 40,000 ₪ כל אחד, ועוד שיק ע"ס 32,113 ₪. רק המבקש חתום על השיקים. יתר השיקים שבידי המשיבה אינם קשורים להסדר זה. על ההסדר חתמה המבקשת כערבה, בנוכחות המבקש בלבד, ונפרעו 9 מתוך 40 השיקים.

4.לאור כל המתואר, טוענת המבקשת, כי היא אינה ערבה, בשום מקרה, לפרעון השיקים שהוגשו לביצוע, מעבר ל-5 השיקים ע"ס 40,000 ₪. באשר לאלה, היא טוענת כי כתב הערבות עליו חתמה אינו כתב ערבות המאפשר צירופה כחייבת לתיק שנפתח לביצוע שטרות, בהיותו כתב ערבות חוזי ולא שטרי (כתב הערבות בכללותו אינו אלא סעיף אחד מתוך הסדר החוב שבין המבקש לבין המשיבה).

5.בחקירתה, העידה המבקשת כי לא קראה את ההסדר וסעיף הערבות קודם שחתמה עליהם, כי האמינה במבקש וסמכה עליו. היא העידה גם, כי לא הופעל עליה לחץ על ידי המשיבה, והחתימה היתה בנוכחות המבקש בלבד. היא העידה עוד, כי סברה שמדובר בהסדר הכולל מספר קטן של שיקים, בלבד.

6.המבקשת טוענת, לאור כל האמור, כי יש לתת לה רשות להתגונן לגבי השיקים שאינם ע"ס 40,000 ₪, וכי גם לגבי אלה יש לתת רשות להתגונן, מאחר שאומד דעתה בעת החתימה היה כי מדובר בשיקים בודדים, ואכן נפרעו 9 שיקים. המבקשת מדגישה, כי רשימת השיקים המצורפת היום להסדר לא היתה בפניה עת חתמה על הערבות לאותו הסדר.

7.המשיבה טוענת, מאידך, כי מפיה של המבקשת עצמה ניתן ללמוד כי היא הרשתה למבקש לחתום בשמה, וכי מאחר שכל השיקים משוכים מחשבון משותף, ופרטי שני המבקשים מופיעים עליהם, הרי שיש לראותה כחבה במישרין בשיקים. מעבר לכך, הרי שכתב הערבות מחייב אותה על פי דיני השטרות גם אם מדובר במסמך חיצוני לשטר. באשר לכתב ערבות זה, הרי שיש לפרשו כחל על כל השיקים שנמסרו למשיבה על ידי המבקש, ולא רק לשיקים בסך 40,000 ₪, זאת נוכח הוראת ההסדר על פיה יעביר המבקש למשיבה סכומים אחרים שיתקבלו בידיו מלקוחות. אין לקבל את טענת המבקשת, כי לא ידעה על מה חתמה, שכן מדובר על מסמך קצר, פשוט ומפורש.

דיון והכרעה - כללי

8.להשלמת התיאור אעיר, כי על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל לצרף את המבקשת כחייבת בתיק ההוצאה לפועל, הוגשה בקשת רשות ערעור, אולם בהסכמה זו נמחקה, והוחלט כי בירור הטענות נגד הצירוף ייעשה במסגרת התנגדות זו שבפני עתה. משמעות הדברים היא, שבמסגרת החלטה זו יש אף לבחון את עצם כשרות צירוף המבקשת כחייבת לתיק ההוצאה לפועל.

9.לאחר ששבתי ועיינתי במסמכים שהוגשו לתיק, אני סבור שיש לקבל את ההתנגדות באופן חלקי, כך שתינתן רשות להתגונן לגבי השיקים שאינם בסך 40,000 ₪, בעוד לגבי שיקים אלה – תידחה ההתנגדות.

דיון והכרעה – החלטת הצירוף

10.על מנת לבחון את טענות הצדדים כהלכה, יש לבחון את התיק בשלביו השונים.

11.עיון בבקשה לצירוף המבקשת כחייבת בתיק ההוצאה לפועל (לרבות הבקשה לעיון חוזר) מלמד, כי המבקשת נתבעת במישרין, כמי שמחויבת מכוח חתימת בעלה המבקש על פי הרשאתה, וכן מכוח ערבותה על פי סעיף הערבות הכלול בהסדר עליו חתמה.

12.חרף האמור, נימוקי ההחלטה לצרפה כחייבת התבססו על קביעת כב' רשמת ההוצאה לפועל, כי כתב הערבות הוא למעשה שטר חליפין, "שכן הוראות סעיף 7 למסך [צ"ל "למסמך" – צ.ל.] הינן מפורשות וקובעת [צ"ל "וקובעות" – צ.ל.] את ערבותה המוגדרת של הערבה." במאמר מוסגר אעיר, כי נראה שכוונת הדברים היא דווקא לשטר חוב, ולא לשטר חליפין.

13.לא למותר לציין, כי איני יושב כערכאת ערעור על החלטה זו של כב' רשמת ההוצאה לפועל. לפיכך, לא אדרש כאן לנימוק זה, למעט הערת אגב, כי ספק רב בעיני, בכל הכבוד, אם בדרך זו או אחרת ניתן לראות את כתב הערבות כשטר (והוא אף לא הוגש כשטר על ידי המשיבה). כל שאוכל לבחון, לאור ההסכמה שהושגה, כאמור, בדיון בבקשת הרשות לערער על ההחלטה האמורה, הוא את עצם הצירוף (בהבחנה מנימוקיו), באופן שלכל היותר אוכל לתת רשות להתגונן, אם אגיע למסקנה, כי לא היה מקום לצרף את המבקשת כחייבת בתיק.

14.אבקש להדגיש כאן עוד, כי אין בדעתי להיכנס לשאלות שהן טכניות במהותן – כגון: בהנחה שניתן היה לצרף את המבקשת כחייבת בתיק הוצאה לפועל לגבי חלק מהשיקים בלבד, האם ניתן היה לצרפה לתיק המסוים אליו צורפה, נוכח קיומם של שיקים נוספים, וכיו"ב. די יהיה במסקנה, כי לגבי חלק מהשיקים לא נכון היה לצרפה, כדי שלגבי אותם שיקים תינתן רשות להתגונן.

15.יש לבחון את הצירוף, איפוא, לפי שתי העילות על פיהן התבקש: חבות שטרית מכוח חתימה על פי הרשאה, וחבות שטרית מכוח חתימה על ערבות.